החלטה בתיק ה"פ 30450-03-10

זוהי בקשה לעיכוב הליכים עקב קיומה של תניית בוררות (להלן:-" הבקשה").

1.                    רקע

(א)                המבקש ואחרים התקשרו ביום 30.12.99 עם המשיבה, חברה לבניה, בהסכם קומבינציה (להלן:-" ההסכם" או " הסכם הקומבינציה") לגבי מקרקעין המצויים במתחם תוכנית ח/300 בחולון (להלן:-" החלקה").

(ב)                 למרות שחלף זמן רב מאז ההתקשרות בהסכם (למעלה מ-10 שנים), לא הוצא עדיין היתר בנייה, לא הוחל בבנייה, וממילא לא נבנו הדירות. רשויות המס הטילו עיקול בשיעור מאות אלפי ש"ח על החלקה בגין אי תשלום היטלי השבחה.

(ג)                  משקץ המבקש בדרך ההתנהלות, הגיש נגד המשיבה ונגד 13 אחרים תובענה לפסק דין הצהרתי שיקבע שההסכם הנ"ל - בטל, ושיש למחוק את הערת האזהרה שנרשמה על פיו. בד בבד עם הגשת התובענה, הוגשה גם בקשה לסעד זמני.

(ד)                 ב"כ המשיבה הגיש תשובה לתובענה, ובפתח התשובה טען כי יש לעכב את ההליכים בתובענה, בשל קיומה של תנית בוררות בהסכם. לטענת המשיבה, נכרתו בין הצדדים הן ההסכם הנ"ל, הן הסכם שיתוף פעולה, ובשניהם מצויה תנית בוררות.

בהסכם שיתוף הפעולה נאמר בסעיף 6:

"כל בעלי היחידות מתחייבים לפנות לעו"ד שמעון חזן שיטפל בכל הכרוך בעניניהם במגרש, כולל חוזה עם הקבלן, רישום צו הבית המשותף על שם בעלי היחידות. עו"ד שמעון חזן יהיה עורך הדין היחידי שתהיה לו הסמכות לטפל בכל הכרוך בביצוע הסכם זה עד להשלמתו הסופית."

ובסעיף 9:

"כל עניין ומחלוקת שייווצרו בין הצדדים, יובאו לפני הבורר שנקבע והוא עו"ד שמעון חזן, אשר יכריע באופן סופי במחלוקת. קביעת הבורר תהיה החלטית וסופית והוא לא יהיה חייב בדיני הראיות והפרוצדורה"

בהסכם הקומבינציה נאמר בסעיף 26:

" במידה ויהיו לצדדים חילוקי דעות בקשר לחלק או לכל התנאים בחוזה זה, כולל ענייני שמאי ושמאות, יהיה עו"ד שמעון חזן בורר יחיד. כל אחד מהצדדים יהיה רשאי לערער על פסיקת הבורר. חתימת הצדדים על חוזה זה מהווה שטר בוררין."

ב"כ המשיבה טוען, בהסתמך על הסעיפים הנ"ל בהסכם שיתוף הפעולה ובהסכם הקומבינציה כי הצדדים הביעו את כוונתם להעביר כל סכסוך לבורר, ומאחר שהתקיימו כל התנאים לעיכוב ההליכים, יש להורות על העיכוב. (אמנם, עותר הוא לדחיית התובענה, בסעיף 5 לתשובתו, אך יוצאת אני מתוך נקודת הנחה כי אך טעות היא זו, וכוונתו היא אכן לעיכוב הליכים).

(ה)                בתשובת ב"כ המבקש לבקשה, טוען הוא כי לא התקיימו התנאים הנדרשים לעיכוב הליכים: ראשית, טוען הוא כי היה על ב"כ המשיבה להעלות טענה זו בישיבה הראשונה של הדיון, בה הוסכם על שהות של 30 יום כדי לנסות ולייתר את ההליך, אך הוא לא עשה כן. שנית, טוען ב"כ המבקש כי תנאי החוק בכל הנוגע לעיכוב הליכים לא התמלאו ולכן אין מקום לעיכוב המבוקש: המשיבה לא הביעה נכונות לקיים בוררות לפני הגשת התובענה ועשתה כן רק לאחר הגשתה. בנוסף, הבקשה כפופה לשיקול דעת בית המשפט ובנסיבות העניין ראוי לדחותה מהטעם שבתובענה צדדים רבים נוספים שכלל לא ברור אם הם צד לתנית הבוררות, ומכל מקום הם לא הביעו נכונות לפנות להליך זה ואם תתקבל הבקשה עלול להיווצר מצב של פיצול הדיון. 

וטענה נוספת בפי ב"כ המבקש, הנוגעת למיהותו של הבורר ששמו נקוב בתניית הבוררות, עו"ד שמעון חזן (להלן:-" עו"ד חזן"). טוען בהקשר זה, ב"כ המבקש, כי עו"ד חזן עצמו, אשר שימש כעו"ד של שני הצדדים, ביקש להצטרף כצד לתובענה, בהיותו בעל אינטרס בתוצאותיה. לפיכך, אין הוא יכול לשמש כבורר ואין תוקף לסעיף הבוררות. ב"כ המבקש מתייחס אף לנוסח התניה המופיעה בהסכם הקומבינציה וטוען שניתן לראות כי אין הכוונה לבורר ממש, שהרי על פסקו לא הייתה בתקופה הרלוונטית, זכות ערעור.

(ו)                  בתגובה לתשובת ב"כ המבקש הגיש ב"כ המשיבה תשובה המחזיקה 11 עמודים(!!). בתגובתו התייחס לעיתוי הגשת בקשתו וטען שזו הוגשה במסגרת תשובתו לתובענה ובטרם טען טענות לגופה של התובענה. אשר על כן הבקשה הוגשה בהזדמנות הראשונה ולא ניתן לטעון שהמשיבה השתהתה בהעלאת טענה זו.

(ז)                  ממשיך ב"כ המשיבה וטוען לצורך במתן תוקף להסכמות הצדדים במסגרת תניית הבוררות, לצורך בטעם מיוחד כדי להימנע מעיכוב הליכים - טעם, שלשיטתו, לא הוכיח ב"כ המבקש שמתקיים בעניינינו, שכן טענה בדבר פיצול הדיון כשלעצמה אינה מהווה טעם מיוחד. מוסיף ב"כ המשיבה וטוען שרק בהתקיימו של "הטעם המיוחד" ינתן לבית המשפט שיקול הדעת לקבוע האם יש מקום להמנע מעיכוב ההליכים. בעניינינו, טוען ב"כ המשיבה, שהמנעות מעיכוב ההליכים תגרום לפגיעה מהותית בעקרון חופש החוזים, שכן הצדדים בחרו להפנות סכסוכיהם להליך בוררות ואף קבעו את זהותו של הבורר (שלשיטת ב"כ המשיבה, נעדר כל עניין בתוצאות הבוררות מה שגם שהמבקש ידע על קשריו של עו"ד חזן עם המשיבה) וקבעו גם את הדין המהותי שיחול על הסכסוך.

(ח)                לבסוף מדגיש ב"כ המשיבה את החשיבות הציבורית בכיבוד הסכמי בוררות. נושא אחד, אליו אתייחס בהמשך, לא נזכר בתגובה זו, והוא: התנאי הנדרש לצורך עיכוב הליכים, היינו, שהמשיבה הייתה מוכנה לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין מוכנה לכך.

2.                    דיון והכרעה: